הדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה העלה נתונים מדאיגים על מחסור במסגרות פוסט אשפוזיות, אך הקול הבולט ביותר הגיע מהשטח, מדבריה של ד"ר שולמית בלנק, מייסדת בני ארזים, שמלווה את הילדים ברגעים הקריטיים ביותר של חייהם.
במציאות שבה ילדים משתחררים מאשפוז ללא מענה מתאים, בני ארזים הפך לעוגן משמעותי עבור רבים מהם. מסגרת שמצליחה לחבר בין טיפול מקצועי לבין סביבה אנושית יציבה, ולהחזיר לילדים תקווה. אך גם כאן, הגבול כבר נראה היטב.
שולמית בלנק – מייסדת בני ארזים מתארת תמונה שאינה משתמעת לשתי פנים. לדבריה, "הילדים בפנימיות הם ילדים של כולנו. אין הבדל בין מגזרים כשמדובר בצורך בטיפול ובשיקום". אך לצד זה היא מדגישה את גודל הפער: "אין בכלל מענה לגל העצום של הילדים שזקוקים לפנימייה פוסט אשפוזית".
המשפט שמסכם את המציאות מגיע חד וברור. "אנחנו מוצפים בילדים שמתחננים להיכנס". זהו תיאור ישיר של מצב שבו הביקוש גדול משמעותית מהיכולת לתת מענה, מצב שבו כל מקום פנוי הופך להזדמנות נדירה.
הכתבה בערוץ 7 מציגה תמונת מצב רחבה, אך דרך בני ארזים ודבריה של ד"ר שולמית בלנק ניתן להבין עד כמה מדובר במשבר אמיתי שמתרחש כאן ועכשיו.
