השחרור מהמחלקה הפסיכיאטרית הסגורה אמור להיות רגע של נחמה, אך עבור בני נוער רבים, זוהי רק תחילתו של מאבק הישרדותי חדש וקשה לא פחות. בכתבה נוקבת שעלתה באתר כיפה, יוצא צוות ההנהלה של פנימיית בני ארזים בקריאה דחופה למשרדי הממשלה: קחו אחריות על יצירת רצף טיפולי מותאם לצעירים, במיוחד ברגע הקריטי שבו הם הופכים לבגירים בעיני החוק.
בני ארזים משמשת כבית לבני נוער המתמודדים עם פגיעות נפשיות קשות, אך תקרת הזכוכית הרגולטורית מאלצת אותם להיפרד מהמסגרת התומכת עם הגיעם לגיל 18, למרות שהם עדיין שבירים וזקוקים למענה.
בכתבה מצוטט מסר ברור מצד הנהלת הפנימייה, בראשות ד"ר שולמית בלנק, למקבלי ההחלטות: "כדי שילדים נוספים יקבלו את המענה שהם זקוקים לו, נדרשת הכרה רחבה יותר מצד המדינה. משרד הבריאות ומערכות הרווחה והחינוך חייבים להכיר בחשיבותן של מסגרות טיפוליות-חינוכיות מסוג זה, ולהיות שותפים ביצירת רצף מענים עבור ילדים המתמודדים עם מצוקה נפשית". ללא רצף טיפולי כזה, הנוער הזה פשוט נותר אבוד בעולם המבוגרים. ב"בני ארזים" מזכירים לנו את חובתנו המוסרית כחברה שלא להפקיר אותם מאחור.
